מהם אם כן הגורמים ליחסה של הרפואה המודרנית לתוספי מזון כדרך טיפול ומניעה לגיטימית ?
ההשכלה האקדמית של הרופאים
מאחר והשכלה האקדמית של רופאים כוללת ידע מזערי זניח(אם בכלל) בנושא תזונה, יהיה זה סביר להניח שרופא לא ימליץ על מוצר כאשר הוא בור מוחלט בנושא.
מצד שני, יהיזה זה הוגן מצידו לומר פשוט: "אני מצטער אך חזששני שאין לי ידע בתחום התזונה ולכן איני יכול לייעץ לך בנושא, תוכל תמיד להיוועץ בתזונאית שלנו".
אך תגובה כזו דורשת גדלות רוח משום שהודאה" שכזו עלולה לגרום לרופא להרגיש "פחיתות כבוד"(לשווא).
מדוע מטופלים לא שואלים את הרופא שלהם לאיזה מוסך כדאי לקחת את רכבם, או איך להכין עוגת קצפת מוצלחת ?
מדוע אם כן ניוועץ בהם בנושא שהוא לא "המגרש הביתי" שלהם (תזונה ותוספי מזון) ?
האם רופאים מתעדכנים בנושאי תזונה כפי שהם מעודכנים בחדשות הרפואה ?
ברוב המקרים, הרופא יודע על תזונה מה שהוא קורא בעיתון(מדי פעם) וגם אז, אם הוא מתעניין בנושא. לא אחת, המטופל יודע על תוספי מזון הרבה יותר מהרופא שיושב מולו ואשר אליו עינו נשואות כאל רופא יודע כל - וחבל!
האם ייתכן שאנו מייחסים חשיבות יתר לדעתם של רופאים בעניינים שאינזם נכללים בתחום התמחותם ?
כנראה שכן...
אומגה 3 למשל, בהוא קונצנזוס בעולם, נתמך באלפי מחקרים ע"י מוסדות מוכרים ומכובדים עדיין לא קיבל את ההכרה הראוייה לו בארץ.
הקלות שבה רופא עשוי להעדיף לתת לאדם שמולו כדורים כימים אשר גורמים נזק וודאי לבריאותו במקום לתת להם מינוון מוגבר של אומגה 3 פשוט מקוממת.
ועוד לא דיברנו על מינון קבוע של חומצת שומן מסוג אומגה 3 לשם תחזוקת הגוף ובריאותו ודחייתן של מחלות.
לסיכום, בענייני בריאות, כנראה שהמטופל הישראלי לא בשל עדיין להכיר במגבלותיו האנושיות של הרופא, וכי הוא ימשיך לראות בו אחראי על בריאותו(במקום את עצמו).
אני תקווה כי המגמה העולמית של אחריות אישית לבריאותנו וסיום הגמוניית הרופאים תביא לעלייה בביקוש לבריאות ואיתה עליה בבריאות הציבור בארץ.
